דבר המערכת
היי חברות וחברים.
וואו, אילו חודשי
גאווה עברו עלינו!
החודשים יוני ויולי
היו חודשיים בהם חגגנו את הקהילה הגאה, מחינו על זכויותינו, הרמנו מודעות וחלמנו
בקול רם על עולם שוויוני יותר. אילו היו חודשיים משמעותיים ומהפכנים בעולם כולו.
חודשיים בהם ארה"ב אישרה נישואין חד-מיניים בכל אחת מחמישים מדינותיה!
חודשיים בהם גל של סלבריטאים בארץ ובעולם יצא מהארון, קרא לזכויות הקהילה הגאה
ושוויון מגדרי, והעלה את המודעות לגבי קהילות מדוכאות אפילו בתוך קהילת
הלהטאב"ק – הקהילה הטרנסית.
גם בארץ נעשו דברים
כדי להעלות את המודעות להקהילה הטרנסית. מצעדי הגאווה בכל הארץ לקחו על
עצמם את הנושא של הקהילה הטרנסית ודיכויה – בתל אביב (בו התנועה לקחה חלק והראתה
נוכחות מרשימה) בחיפה, והשבוע גם בירושלים (שאחד האחראיים להרים את המצעד הוא
ש"ש בתנועה).
התנועה לקחה חלק
באירועי גאווה רבים ומשמעותיים: יום ההבנ"ה הבינלאומי במרכז הגאה –
חניכי תנועות הנוער התאספו בתל אביב לקראת היום למניעת הומופוביה, ומיותר לציין שהנוכחות
של תנועת תרבות הייתה הגדולה ביותר, אפילו יותר מחניכי ארגון הנוער הגאה
איג"י; הוקם פורום גאה בשכבת שנת השירות הקרבה לבוא (עליו מסופר בהמשך
הגיליון); וביום שבת הקרוב, ב-1 באוגוסט, יתקיים טקס זיכרון לרצח בברנוער
במרכז הגאה בת"א, בו לוקחים חלק בתכנון ובהופעה חניכים וש"שים מתנועת
תרבות.
אנחנו לא נחים לרגע!
גיליון הגאווה הצנוע
הזה מסכם קמצוץ מהפעילות המדהימה שהתנועה עושה בשביל המאבק לזכויות הקהילה הגאה,
חניכים ומדריכים כאחד, וחולם לעתיד טוב ובטוח יותר לכולנו, בלי הבדלי מגדר, מין ונטייה
מינית.
הגיליון, העשייה,
והחלומות שהתנועה לא פחדה להשתתף בהם, מרגשים אותנו כל כך, וגורמים לנו להיות גאים
להיות חלק מתנועת תרבות.
צור ניצור!
קישורים לאתרים המספקים מידע\עזרה ועוד בנושא הקהילה הגאה:
תנועת תרבות מרימה את מצעד הגאווה!
מצעד הגאווה ה-17 במספרו שהתקיים ב12.6.2015 היה המצעד הגדול במספר משתתפיו עד עכשיו. מצעד זה כלל דוכני הסברה על כלל המגדרים, דוכנים בהם תנועות נוער שונות הראו תמיכה בקהילה והציעו אוזן קשבת לסקרנים בנושא. בנוסף לכך, הוצגו הופעות שונות ומגוונות בהן השתתפה כלל אוכלוסיית הקהילה, כמו טרנסג'נדרים (אנשים שהוגדרו כבעלי מגדר מסוים בעת לידתם, אך חשים כי תיאור זה אינו מייצג באמת את זהותם המגדרית).
אנחנו רוצות לספר לכם בגאווה על השתתפותה של
תנועת תרבות, התנועה שבה אנחנו לוקחות חלק בשנים האחרונות, במצעד זה. התנועה
ליוותה את המצעד בהרכב המתופפים הידוע והמדהים שלה העונה לשם "תרבוקה"!
המתופפים וצועדי התנועה הכניסו למצעד תחושות של שמחה, אחדות ואחווה. אי אפשר לתאר
את מה שהרגשנו כשראינו את המוני האנשים שנסחפו לחגיגות התנועה ובאו לקחת חלק בצעדה
איתה.
הילה: "זאת הייתה חוויה מדהימה להיות במקום עם אלפי אנשים שבאו
למען מטרה משותפת, להציג עמדה מסוימת, להשתתף ביום שכולו מוקדש להם או סתם לתמוך
בכל הקהילה. במצעד חוויתי הרגשה שאי אפשר לתאר במילים, את ההרגשה הזאת שאפשר ללכת
עם אנשים שאתה לא מכיר, לא יודע מי הם, אנשים שבחיים לא פגשת ולהרגיש שאתה חלק
בלתי נפרד מהם, להרגיש שכולכם מאמינים באותה הדרך."
טל: "בתור אחת שהיא חלק מהקהילה, המצעד היה אירוע מרגש מאוד
עבורי.
זאת הפעם הראשונה שלי במצעד וזה היה מדהים מבחינתי לראות איך כמות כזאת גדולה של אנשים, שחלקם אפילו לא משתייכים לקהילה, באה והביעה את תמיכתה.
זאת הפעם הראשונה שלי במצעד וזה היה מדהים מבחינתי לראות איך כמות כזאת גדולה של אנשים, שחלקם אפילו לא משתייכים לקהילה, באה והביעה את תמיכתה.
הרגשתי כאילו באו ותמכו בי אישית והדבר זה גרם לי להתמלא
בביטחון ורצון להמשיך להיות מי שאני מבלי להתבייש. ולמרות שהלכתי לאיבוד בין אלפי
האנשים, תמיד הרגשתי שאני מוצאת את עצמי ואת המקום שלי."
אנחנו גאות להיות חלק מתנועה שמייצגת את מה שאנחנו מאמינות בו, מעודדת
ערכים של קבלת האחר וגורמת לנו לחשוב קצת אחרת על החברה שסביבנו. לא משנה לאיזה מגדר, דת ומין אתם משתייכים,
אנחנו ממליצות לכולכם לבוא ולקחת חלק במצעד הגאווה.
 |
| שכבת בארות באה להרים! |
חווית הארון
אנונימית
יש לי המון מה לומר על חווית הארון שלי.
בעיקר שזה מסע שטרם הושלם ואני מניחה שלעולם לא יושלם סופית. למרות שיצאתי מול הרבה
אנשים אני עדיין מרגישה לפעמים עמוק בתוכו. כי אם אני לא יכולה לדבר בחופשיות עם אנשים
על האהבה שלי ועל חלק מרכזי בזהות שלי, כי אני חוששת שהם לא יבינו, כנראה אני עדיין
בארון. הארון הוא תופעה מדכאת - הוא מדכא את הנוחות שלי מול אנשים, את הזהות שלי ואת
מי שאני. אני
בארון מכיתה ה' בערך, באותה השנה התאהבתי לראשונה במישהי אבל הייתי צעירה נורא ולא
ייחסתי לזה חשיבות. רק לפני שנתיים הסכמתי להודות בעובדה, אחרי כמה שנים טובות של
הכחשות ותסכול. היום המצב הרבה יותר טוב אבל אני לא יכולה להתעלם מזה שבמרחבים מסויימים
אני צריכה להסתיר ולהכחיש את מי שאני.
הפורום הגאה
מארה יעבץ, קבוצת י"ב מבית היוצרים נהריה
מארה יעבץ, קבוצת י"ב מבית היוצרים נהריה
בסמינר פתיחת שנה
התחיל הדיון על פורום גאה שכבתי לקראת תהליך שאנחנו עוברים בכיתה י"ב, וגם
להמשך בשנת השירות שלנו, שכבת ש"ר.
הרעיון בער לי מאוד, ורציתי להתחיל להקים את הפורום כבר בתחילת שנה. צצו בראשי
מיליון רעיונות ותכנים חשובים, עשיתי על זה שיחות רבות עם המדריך שלי ואפילו עם רכזת
השכבה.
הגענו להבנה שמוקדם
מדי להקים אותו כשהשכבה עוד בתהליך התגבשות, כשהיא משתנה כל הזמן וכשדברים יותר
קריטיים ודחופים עומדים על הפרק.
אך לא שכחנו מהרעיון, ולאחר סמינר חתימה הדיון על פורום גאה עלה שנית. ביום ההבנ"ה, במרכז הגאה, התאספנו כתנועה מכל השכבות – בוגרים, חניכים
וש"שים. אך לפניי שהכנס התחיל, התאספנו אני ונציגות י"ב האחרות יחד עם
המדריך שלי, דר לבנת מגרעין תקומה, שהוביל את הדיון.
התחלנו לדבר על הלהטאב"קופוביה*
שבחיינו האישיים, איפה זה פוגש אותנו באופן פרטי, ואף התחלנו לדבר על המשמעות של
זהות מינית, בארון או לא, בהדרכה ובחיינו בתנועה, והאם יש הקשר. שיחה זו הייתה
ההתחלה למה שאני מקווה שיהיה הפורום הגאה השכבתי, ואנחנו מעוניינות להרחיב את
המעגל לכל מי שרוצה להצטרף וליזום פגישה נוספת שוב, לפני הכניסה לשנת שירות.
אישית, אני רואה
בפורום הגאה חשיבות גדולה מאוד. אני מקווה שנוכל ליצור מרחב בטוח ומכיל במטרה
לפרוק ולדבר על החוויות האישיות שלנו – אך גם במטרה להביע ביקורת בונה על הקהילה,
לשאול שאלות לגבי המשמעות של הדרכה, של חינוך מיני (לא השיעור המביך עם המורה בבית
הספר בכיתה ז', אני מדברת על הרבה מעבר) ושל הפוליטיקה מאחורי הזהות המינית – שהיא
גם אישית אך גם קהילתית. אני רואה חשיבות רבה להקים פורום כזה בשנת השירות, בתור
מדריכים ופעילים בתנועת הנוער.
כל מי שמעוניין\נת
להשתתף בשיח, רואה בו חשיבות, או פשוט מסתקרנת לשמוע על זה עוד ולקחת חלק - יותר ממוזמנת לפנות אליי, וכמו שאנחנו תמיד
עושים בתנועת תרבות – לדבר על זה.
מארה יעבץ, קבוצת
י"ב נהריה (גרעין פתח תקווה), שכבת ש"ר.
*ראשי התיבות המלאים
של הקהילה הגאה הם: להטאב"ק: לסביות, הומואים, טרנסים, א-מיניים,ביסקסואלים
וקווירים. אך כמובן שיש עוד מונחים רבים תחת מטריות שונות.
א-מיניות
זואי
'היי, זה מתן, מהטיול של
המחאה. מאוד נהניתי מהשיחות שהיו לנו, אני אשמח לשמור איתך על קשר.' כך נאמר
בהודעה שקיבלתי בשנייה שסיימתי לפרוק את התיק אחרי הטיול.
'היי מתן, גם אני נהניתי, ואפילו מאוד. ברור שנשמור על קשר!' עניתי לו.
'אז.. כבר סיימת לפרוק?' קיבלתי בתשובה, ומשם הסתמסנו אל תוך הלילה.
'היי מתן, גם אני נהניתי, ואפילו מאוד. ברור שנשמור על קשר!' עניתי לו.
'אז.. כבר סיימת לפרוק?' קיבלתי בתשובה, ומשם הסתמסנו אל תוך הלילה.
למחרת בבוקר קיבלתי ממנו עוד הודעה. 'בוקר טוב, אני צריך לדבר איתך. תתקשרי
כשתוכלי.'
התקשרתי בהפסקה הראשונה.
"היי מתן, ביקשת שאני
אתקשר?"
"יש משהו שאני חייב
להגיד לך."
"אוקיי..."
"אני חושב שאת ממש מתוקה ואני אשמח אם תצאי איתי."
שתקתי לרגע. אני בקושי מכירה אותו, פגשתי אותו פעם אחת. מה יקרה אם אני אנסה?
"בטח, אני אשמח"
"אוקיי..."
"אני חושב שאת ממש מתוקה ואני אשמח אם תצאי איתי."
שתקתי לרגע. אני בקושי מכירה אותו, פגשתי אותו פעם אחת. מה יקרה אם אני אנסה?
"בטח, אני אשמח"
המשכנו את השיחה עד
שנגמרה ההפסקה שלי. בשבועיים שאחרי זה דיברנו המון. בטלפון ובהודעות.
ואז הוא הגיע לנושא.. שלא
אהבתי.
'אני כבר לא יכול לחכות ליום שתבואי אלי הביתה' הוא כתב. 'אני רואה בדמיון שלי איך ההורים שלך מורידים אותך אצלי בבית ואני בא ומנשק אותך מול ההורים שלך'
'מתן, אני צריכה לספר לך משהו עלי.' הנה זה בא.. נשמתי עמוק
'אני כבר לא יכול לחכות ליום שתבואי אלי הביתה' הוא כתב. 'אני רואה בדמיון שלי איך ההורים שלך מורידים אותך אצלי בבית ואני בא ומנשק אותך מול ההורים שלך'
'מתן, אני צריכה לספר לך משהו עלי.' הנה זה בא.. נשמתי עמוק
'יפה שלי את יכולה לספר
לי הכל'
'אני א-מינית.'
'א-מינית?'
'בעיקרון, אין לי משיכה
מינית, לא לבנים ולא לבנות. יש לי משיכה רומנטית בלבד.'
'אה… אוקיי'
ואז הטלפון שלי השתתק
לכמה דקות.
'רגע.. אז כשתהיי אצלי לא
יהיה בינינו שום מגע? לא נשיקות, לא כלום?'
'בדיוק'
'אוקיי. אני לא רוצה
להטריד אותך אז אני אחפש מידע באינטרנט.. לילה טוב'
אחרי השיחה הזאת לא נגענו
בנושא במשך כמה ימים.
'טלי, יש לי כמה שאלות,
אני מקווה שהן לא יפגעו בך.'
'תשאל'
'את מאוננת?'
'תלוי בכמה משעמם לי'
'על מה את חושבת כשאת
מאוננת?'
'אני לא יודעת, מה שקופץ
לי לראש באותו רגע'
'אוקיי, ו... באמת שאלה
אחרונה.'
'תשאל'
'את מגלחת למטה?'
'זה לא עניינך!'
'סליחה לא התכוונתי
לפגוע'
'אני יודעת'
אחרי זה התחלתי לתהות האם
בכלל כדאי לי להשאר איתו. התייעצתי עם חבר קרוב והראיתי לו את השיחות בינינו.
"טלי, הוא עוד יפגע
בך. תיפרדי ממנו!"
"אני לא חושבת שהוא
יפגע בי."
ובדיוק הוא שלח הודעה.
'רגע... אז לא יהיה שום מצב שתתני לי לראות אותך טופלס?'
"אוקיי, ברגע זה את
נפרדת ממנו" הודיע לי צח. "ואם לא נעים לך, אני אעשה את זה
במקומך."
הוא ישב וניסח הודעה
ארוכה ארוכה שהבהירה למתן הכל על מה הוא עשה לא נכון, ושלח.
אחרי חודש, מתן שלח לי
הודעה. 'אני אוהב אותך. תחזרי אלי?'
'אני מצטערת, אני במערכת
יחסים' שיקרתי לו.
'מה עשיתי לא נכון?'
'שאלת שאלות שלא התאימו'
'אז אין לי שום סיכוי?'
'סליחה'
___________
הקטע שכתבתי זה סיפור
אמיתי, רק עם שמות בדויים. מי שמעוניין לדעת עוד על א-מיניות מוזמנים לחפש
באינטרנט, או להכנס לקבוצה בפייסבוק "א-מיניים ותומכיהם".
אקט של יציאה מהארון
ספוקן וורד של מארה יעבץ מבית היוצרים נהריה
אז מה מצפה לנו?
ספוקן וורד של מארה יעבץ מבית היוצרים נהריה
אז מה מצפה לנו?
- מסע עלייה והחלוץ! - מחנות ההדרכה המטורפים של הקיץ!
- כניסת הש"שים החדשים לערים!
"קול יוצר" הוא עיתון לנוער בתנועת תרבות שנועד לשמש במה לכל החניכים מרחבי הארץ ולקשר בין כל בתי היוצרים.
זו הבמה שלכם!
כל דבר שאתם רוצים לפרסם ולשתף עם שאר השותפים שלכם בתנועה - זה המקום. השיתוף בינינו הוא כלי אדיר, כלי שנוכל להשתמש בו כדי לתמוך ולעזור אחד לשני.
אז למה אתם מחכים?
י
כתבו לנו! אתם מוזמנים לשלוח כתבות ויצירות למייל שלנו ואנו נדאג לפרסם אותן בהקדם האפשרי. ליצירת קשר: noar.tarbut@gmail.com
עורכים: מארה יעבץ, ליאור ויינר, עלינה גולדין, מאיה לוי.
